הרעלת שוקולד בכלבים

בפולי הקקאו אשר מהם מוכן השוקולד נמצא חומר הנקרא תיאוברומין. אך בעוד שגופנו מנטרל את התיאוברומין, כלבים אינם יכולים לנטרלו. ריכוזים גבוהים של תיאוברומין עלולים לגרום בכלבים לעירור יתר של מערכת העצבים, היצרות כלי דם ועלייה בקצב הלב. ריכוז התיאוברומין יעלה ככל שהשוקולד כהה יותר. לכן, לדוגמא, שוקולד מריר הינו רעיל יותר משוקולד חלב. מוצרי שוקולד לאפייה הינם המוצרים בעלי ריכוז התיאוברומין הגבוה ביותר. כמו כן, בקקאו ישנו גם קפאין, שגם הוא רעיל לכלבים.

 

 

הרעלת שוקולד בכלבים תופיע תוך 6-12 שעות מאכילתו, ויכולה להתבטא בצורות שונות, כתלות בכמות הקקאו שנאכלה ביחס לגודל הכלב. בכמויות קטנות, יציג בעל החיים סימני מערכת עיכול בלבד (הקאות ושלשולים). אם נאכלו כמויות שוקולד גדולות נצפה לסימנים קשים הרבה יותר הכוללים רעידות, חוסר מנוחה, הפרעות בקצב הלב, עוויתות (פרכוסים) ואפילו מוות.

 

 

מכיוון שהרעלת שוקולד קשה הינה מצב חירום, הכולל סכנה ממשית לחייו של בעל החיים, וכן משום שמאוד קשה לאמוד את כמות השוקולד שנאכל (ואת אחוז התיאוברומין בו), בכל מקרה של בעל חיים אשר אכל מוצר המכיל שוקולד יש לפנות במהרה אל הווטרינר המטפל על מנת שיוכל להעריך את המצב ולטפל בהתאם. במידה והשוקולד נאכל בשעתיים האחרונות יכול הווטרינר לגרום להקאה של בעל החיים, ובכך למנוע במידה רבה את הופעת סימני ההרעלה. במידה ועבר חלון הזדמנויות זה, נדרש טיפול אינטנסיבי, הכולל אשפוז, מתן פחם פעיל לספיחה וסילוק השוקולד שטרם עוכל, (כך תימנע הרעלה חמורה יותר), מתן עירוי נוזלים תוך-ורידי וכמובן תרופות להקלת הסימטומים השונים.

והכי חשובה – מניעה! אל תשאירו פרצה ל"גנב", והקפידו להרחיק מהישג פיו של כלבכם כל מוצר המכיל שוקולד, כמו גם חבילות שי לחג.